פייק ניוז קורונה

פייק ניוז קורונה: כך תזהו את התופעה

פייק ניוז הוא תופעה אשר מלווה את האנושות מתקופות עתיקות וקדומות, שנוכחת בחיינו ביתר שאת גם כיום, וכנראה שכולנו נתקלנו בצמד המילים האלה או נחשפנו באופן זה או אחר לפייק ניוז – ובעיקר בהקשר של מגפת הקורונה. ועל כן, אנחנו כאן כדי להסביר לכם מה זה אומר בכלל, מהם האמצעים שבהם התופעה מתפשטת וכיצד ניתן להיזהר ממנה? 

מה זה בכלל פייק ניוז? 

פייק ניוז (Fake News, ובעברית “חדשות כזב”) הם ידיעות, חדשות ומידע שקריים אשר נמסרים ומופצים בעיקר באמצעות רשתות חברתיות וכלי התקשורת. מי שמפיץ פייק ניוז יעשה זאת במצג שווא של ידיעות אמיתיות ואמינות, במטרות שונות כמו תעמולה, מטרות רווח וכדומה. אחרים יכולים להפיץ פייק ניוז מבלי לדעת שמדובר במידע כוזב, לעיתים גם מתוך אמונה באמיתות המידע. בהקשר למגפת הקורונה המלווה אותנו במשך תקופה ארוכה, נפוצו ידיעות ותכנים רבים שאינם מבוססים מדעית ומוגדרים למעשה כפייק ניוז, הקשורים למקורו של וירוס הקורונה, לחיסונים, להשפעת החיסונים ולהרכבם, לבדיקות הקורונה וכדומה. המידע השקרי המופץ במהירות באמצעים השונים (שכבר נדבר עליהם), הוא למעשה מסכן חיים ומקשה על ההתמודדות עם המגפה. כך למשל, שמועות המופצות בנוגע לבטיחות החיסונים, עשויות למנוע מאנשים להתחסן ואף לגרום להם למנוע מאחרים להתחסן, ובכך להישאר פגיעים יותר לנגיף.  

היזהרו! אלו הדרכים שבהן פייז ניוז קורונה מופץ 

  • וואטסאפ – אפליקציית העברת המסרים המיידיים, וואטסאפ, הפכה לאחת הנפוצות בישראל וכנראה שרובנו המכריע בוחר להסתמס בדרך הזאת. אף שהיא יכולה להיות כלי יעיל ושימושי, היא גם כלי נוח להעברת מסרים שיכולים להיות שקריים. כל שצריך לעשות הוא להעתיק ולהדביק הודעה שהתקבלה לאנשי קשר נוספים או בקבוצות רבות משתתפים, ומשם יכולה להיות מופצת בתפוצה רחבה. האפליקציה מנסה להילחם בתופעה, והיא מסמנת הודעות שרשרת, כלומר הודעות שהועברו פעמים רבות בין אנשים שונים, שבהן יש סיכון מוגבר להופעת פייק ניוז.  

 

  • רשתות חברתיות – פייסבוק היא הרשת החברתית שבה הופץ פייק ניוז ביתר שאת בתקופה זאת, באמצעות פוסטים המפורסמים בקבוצות ייעודיות שכל עניינן להיות בית לפייק ניוז, אך גם בטוקבקים בקבוצות אחרות או בפרופילים אישיים של משתמשים. חשוב לציין כי פייסבוק ניסתה להסיר חלק מהמידע הכוזב העשוי להיות מסוכן, כמו לדוגמה קבוצה שהתנגדה לתו הירוק, קבוצה שהיא נגד עטיית מסכות ועוד. נוסף על פייסבוק, אפשר לפגוש ידיעות כוזבות גם ברשתות האחרות דוגמת אינסטגרם, טוויטר, טיק טוק ולמעשה בכל הפלטפורמות המאפשרות פרסום חופשי של מידע.  

 

  • כלי תקשורת – אף שהרוב המוחץ של תכני הפייק ניוז מופצים דווקא ברשתות החברתיות ובווטסאפ, גם בכלי התקשורת אנו עשויים לקבל מידע כוזב. כך למשל, במהלך מגפת הקורונה נשמעו כמה פוליטיקאים ומנהיגים ברחבי העולם מדברים על עובדות מטעות, שאין להן בסיס מדעי איתן או שהן בכלל משוללות מהיסוד.  

איך מזהים פייק ניוז? 

חשוב להיות חשדניים וביקורתיים באשר לכל הודעה שאנו מקבלים בוואטסאפ או בפייסבוק, וכן בנוגע לתוכן והמידע שאנו קוראים, גם אם מדובר באתר חדשותי מפורסם. חשוב לבדוק את העובדות מול אתרים מהימנים ואף אנשי מקצוע אם רוצים להיות בטוחים בהחלט. בחלק מההודעות או המידע יהיה שקוף וברור כי מדובר בפייק ניוז קורונה, אך בחלק מהתכנים יהיה קשה לזהות כי מדובר במידע שקרי. בכל מקרה, יש כמה כללי אצבע שתוכלו להיעזר בהם כדי לדעת האם התוכן העומד לפניכם הוא שקרי או לא מדויק:  

  • שימוש מוגזם בסימני פיסוק ואמוג’ים – שימוש מוגזם ומוגבר בסימני פיסוק וכן באמוג’ים יכול לסמן ניסיון להלחיץ את הקורא או לנסות לשכנע, שכן מדובר באמצעים רטוריים שיכולים להשפיע על קוראים רבים. כמו כן, היו בטוחים כי הודעות מהימנות אשר מגיעות מגופים מקצועיים לא ילוו בסימני פיסוק ובטח שלא באמוג’ים. לרוב מדובר בהודעות הפחדה שנועדו להלחיץ את הקורא ולשכנע אותו באמיתות הדברים כדי שיעביר את ההודעה הלאה. 

 

  • תוכן המזכיר תיאוריות קונספירציה – ניסוח קונספירטיבי, כלומר כזה המעיד על תרחישים קיצוניים כמו מזימות ממשלתיות, דילול אוכלוסייה ועוד דברים שנשמעים לא סבירים במיוחד, אמור להיבחן בעין ביקורתית. כיום יש כמה תיאוריות קונספירציה שיש להן לא מעט מאמינים, אך סביר להניח שככל שתיאוריה מורכבת ומאמינים בה יותר אנשים – כך היא פחות אמינה ונכונה. בכל מקרה, חשוב תמיד לבדוק את העובדות.  

 

  • ניסוח לא תקני – אם אתם נתקלים בהודעה המתיימרת להיות אמינה וממקור ידע מקצועי (כמו הודעה ממשרד הבריאות בישראל או במדינה אחרת או מארגון הבריאות העולמי לכאורה) והיא מנוסחת באופן משובש או בעברית נמוכה, סביר להניח שהמקור שלה אינו מהימן באמת. כמו כן, פעמים רבות הודעות פייק ניוז קורונה מתורגמות משפה אחרת באמצעות גוגל טרנסלייט או באמצעות אנשים שתרגום הוא לא הצד החזק שלהם, מה שגורם להן להיות מנוסחת בשפה קלוקלת ולא תקנית.  

עוצרים את הפייק ניוז קורונה ומתחילים לצרוך מידע מהימן 

עם התגברותן של השמועות בנוגע למגפת הקורונה, התגברו גם המאמצים של גופים שונים בארץ לבלום את התופעה, כמו למשל משרד הבריאות והרשויות המקומיות, אשר ניסו להגביר את ההסברה כדי לספק לציבור את התשובות לכל השאלות הבוערות.  

אם כן, כיום המודעות לצריכת מידע מהימן עלתה, ואם רוצים להיות בטוחים שצורכים מידע אמיתי ולא פייק ניוז, חשוב לצרוך אותו מאתרים ממשלתיים, כמו אתר משרד הבריאות, אשר מספק עבורכם גם תוכן מדעי, סטטיסטיקות של הנגיף וחדשות בכל הקשור להתפשטותו, כמו גם מידע שימושי חשוב בנוגע לבידודים, בדיקות קורונה לפני טיסה, חיסונים וכדומה. גם אתרי קופות החולים מספקים מידע מקצועי ומהימן, ואם תרצו לדעת עוד תמיד תוכלו לפנות למוקדי השירות שלהם וכן למוקד כל הבריאות ומד”א.  

כמו כן, נציין שאם אתם נתקלים בהודעות, פוסטים, קבוצות או משתמשים המפיצים פייק ניוז, אתם יכולים לדווח עליהם והרשת החברתית עשויה לחסום או למחוק אותם בהתאם לשיקול דעתה. וכך למעשה, תוכלו להיות שותפים בעצירת תופעת הפייק ניוז קורונה ובלימתה.  

לסיכום 

כנראה שידיעות כזב בנוגע לקורונה ולנושאים בוערים אחרים בעולמנו ימשיכו להגיע אלינו ולהיות בסביבה. ולכן, חשוב שנצרוך את המידע ממקורות מהימנים שניתן לסמוך עליהם ונדע לזהות הודעות וידיעות שקריות. קיומו של פייק ניוז קורונה אינו מבטל את הצורך בנקיטת אמצעי זהירות והתמודדות עם הנגיף, ועל כן אנו מזמינים אתכם לבצע הזמנת בדיקת קורונה אצלנו באתר, במהירות ובקלות, ולקבל שירות מקצועי ומהימן. רק בריאות וחדשות אמת!